ביום זה נערך מצעד הגאווה הראשון בישראל. המצעד היה נקודת שיא ברצף של אירועים בשנות התשעים בישראל שהגבירו את הנראות של קהילת הלהט"ב בישראל, והעלו למודעות הציבורית את הצורך בשוויון זכויות לקהילה הגאה.
כ-1,500 איש השתתפו במצעד, שכנראה היה מצעד הגאווה הפוליטי ביותר שנערך בתל אביב, בלי משאיות ובלי חגיגות, למעט השיר "דיווה" שהתנגן ברקע. משתתפי המצעד תיארו בו הרגשה מיוחדת של חלוציות באוויר. המצעד נערך זמן קצר לאחר זכייתה של דנה אינטרנשיונל באירוויזיון, תזמון שגרם להמונים להגיע לצעוד ולתמוך בחברי הקהילה.
המצעד התכתב עם מהומות ויגסטוק – אירוע קהילתי במהלכו התעמתו כוחות המשטרה עם חברי הקהילה, התרחשו במאי של אותה שנה. מסלולו של מצעד הגאווה הראשון עבר כיכר רבין, שדרות בן גוריון והרחובות המרכזיים דיזנגוף וז'בוטינסקי – אותם רחובות בהם התעמתו השוטרים עם חברי הקהילה במהומות ויגסטוק.
