ביום זה הוציאו השלטונות הנאצים להורג את וילם ארונדאוס, אמן וסופר הולנדי גאה, ולוחם המחתרת ההולנדית.
ארונדאוס נולד בהולנד בשנת 1894. כשהיה בן 18 דרשו ממנו הוריו לעזוב את הבית לאחר שהודיע להם כי בכוונתו לחיות את חייו כהומו באופן גלוי. הוא החל לעבוד כמאייר ומעצב כרזות, ובנה לעצמו קריירה כאמן ובהמשך כסופר.
בשנת 1940, כשנכבשה הולנד על ידי הנאצים, פנה ארונדאוס לכתיבה פוליטית, במטרה לשכנע את עמיתיו לפעול נגד הכיבוש הנאצי. הוא הצטרף לקבוצת אמנים מחתרתית בשם "האמן החופשי". ב-1941 החלו השלטונות לנהל רישום של האוכלוסייה היהודית, ולחייב את כלל האוכלוסייה להחזיק בכרטיס המזהה אותם כארים או יהודים. אמנים כמו ארונדאוס סייעו למחתרת ההולנדית לזייף כרטיסי זיהוי עבור יהודים ואוכלוסיות נרדפות אחרות. לאחר שהנאצים למדו לזהות את הזיופים, יזמו ארונדאוס וחבריו מבצע לפיצוץ משרדי מרשם האוכלוסין.
כדי להטעות את השומרים, תפר חבר המחתרת סיורד באקר, חייט במקצועו, העתקים של מדי המשטרה המקומית עבור חברי חוליית החבלה. בערב הפעולה ניגשו חברי החולייה אל השומרים בכניסה הראשית. ארונדאוס שעמד בראש הציג עצמו כקצין, והודיע שהם נשלחו לסרוק את הבניין לאחר שקיבלו מידע מודיעיני לפיו הוטמנו בו מטעני חבלה. השומרים נתנו להם להיכנס, והם השמידו 800,000 כרטיסי רישום והעלו את הבניין באש. חברי המחתרת הצליחו לברוח, אך לאחר כמה ימים נתפסו. ארונדאוס נחקר בעינויים, נשפט והוצא להורג.
בקשתו האחרונה של ארונדאוס הייתה שלא תוצנע העובדה שהוא וחברים נוספים בחולייה היו להט"בים, ביניהם החייט באקר, והמוזיקאית הלסבית פרידה בלינפנט שהצליחה להימלט לשוויץ. זאת, במילותיו, כדי ש"יידע העולם כי הומוסקסואלים אינם פחדנים". ב-1986 הכיר 'יד ושם' בארונדאוס ובאחרים שלקחו חלק בפעולה כחסידי אומות העולם.
