ביום זה בוטל האיסור על משכב זכר בחוק העונשין הישראלי.
עד שנת 1988, נכלל בחוק העונשין הישראלי סעיף האוסר על משכב זכר. העונש על "קיום יחסים שלא כדרך הטבע" היה עד 10 שנות מאסר, וחל בארץ עוד מימי המנדט הבריטי. לאחר הקמת המדינה הורה היועץ המשפטי לממשלה שלא לאכוף את הסעיף, ואכן לא הועמדו לדין אזרחים בגין קיום יחסי מין הומוסקסואליים כשלעצמם.
עם זאת, תועדו מספר מקרים בהם חיילים הועמדו לדין צבאי בגין סעיף זה. עוד קרה כי נאשמים הורשעו בסעיף האיסור על "משכב שלא כדרך הטבע" – אך על פי רוב במקרים בהם אלה הואשמו בעבירות מין חמורות יותר, אך הורשעו בקיום יחסים שלא כדרך הטבע. פסקי דין כאלו ניתנו עד שנות השמונים, תוך התייחסויות למין שאינו הטרוסקסואלי כאל דבר משפיל ומבזה.
ב-14 ביוני 1978 הוגשו המלצות ועדה מיוחדת שבראשה עמדה חברת הכנסת שולמית אלוני, לימים מייסדת מפלגת מרצ. הייתה זו ועדה שעסקה ברפורמה בחוק העונשין בהתייחס לפשעי מין בכלל ולאונס בפרט.
אלוני השתמשה בעובדה שמדובר ברפורמה מקיפה, בעלת סעיפים ותיקונים רבים, ככלי פוליטי להעברת התיקון בהסתר מחלק מחברי הכנסת. כך, רק במרץ 1988 עברה בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק של שולמית אלוני – ובכך בוטל הסעיף בחוק העונשין האוסר על קיום משכב זכר. ביטול החוק היה אחד המרכיבים הבולטים של המהפכה הלהט"בית בישראל, ונחשב כרגע בו הקהילה הגאה התחילה לצאת מהארון כקבוצה פוליטית.
