ביום זה הוכר רשמית קרל באר כגבר.
באר היה סופר גרמני-ישראלי, עובד סוציאלי וסוכן ביטוח, סופרג'יסט ופעיל ציוני. הוא נולד כאינטרסקס, והיה לאחד האנשים הראשונים שעברו ניתוח להתאמה מגדרית. בלידתו לא הצליחה המיילדת לקבוע את מינו, כיוון שהיה אינטרסקסואל, והמודעות לאוכלוסייה זה הייתה ירודה. לאחר התייעצות עם רופאים החליטו הוריו לגדלו כילדה.
בילדות הוא למד להסוות את הגוף השונה שלו מילדים אחרים, להתאים את ההתנהגות שלו למצופה ממנו ולשחק עם הבנות בכיתה. ואולם, כשבגר, והתקשה בשיעורי הסריגה, הוא נודה ממשחקי הבנות. כאדם אינטרסקס הזדהה באר לפעמים כגבר הטרוסקסואל ולפעמים כאישה לסבית. לפני הניתוח לשינוי מין חי באר כ"אישה לסבית שמזדהה כגבר". הוא היה פעיל נגד סחר בנשים, ובעד זכותן של נשים להצביע.
באר החל לחיות כגבר בשנת 1905 ועבר ניתוח לשינוי מין רב-שלבי באוקטובר 1906, בעצתו של הסקסולוג הנודע ד"ר מגנוס הירשפלד. הוא שוחרר מבית החולים עם תעודה רפואית המאשרת את זהותו הגברית. בינואר 1907, זכה בהכרה משפטית מלאה בזהותו המגדרית ובנוסף ניתן לו אישור לידה חדש המשקף את מינו החדש, אשר אושר על ידי בתי המשפט בגרמניה.
הוא נטמע בחוג חברתי של יהודים אינטלקטואלים, שחלקם הכירו אותו עוד לפני הניתוח לשינוי המין. בינואר 1911 הוא קיבל משרה של קונסול לחיי היהודיים בברלין, ובדצמבר 1920 התמנה לתפקיד ראש הלשכה בברלין של בני ברית. בשנת 1937 פשט הגסטפו על משרדי בני ברית ועצר את באר, שהיה אז דמות מרכזית בחברה היהודית. לאחר שנחקר ועבר עינויים, הוא מכר את דירתו ואת רכושו והיגר עם רעייתו לארץ ישראל, בשנת 1938.
בארץ, עבד כסוכן ביטוח ומנהל חשבונות, והתגורר בבת ים, כשהוא שומר על חיים אלמוניים. באר נפטר בשנת 1956 ונקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב, תחת השם קרל מאיר באֵר. הפרטים המדויקים על ההליך הרפואי שבאר עבר לא נמצאו מעולם. ייתכן כי נשרפו בידי הנאצים ב–1933 יחד עם שאר המסמכים בספרייה של הירשפלד. כך או כך, הניתוח הוכתר בהצלחה. בהרצאה בפני אנשי מקצוע הציג הירשפלד את באר כ"גבר שבטעות זוהה כאשה" וטען כי המקרה שלו העיד על "שיוך מיני שגוי".
