ביום זה התקיימה מחאת הגאווה הגדולה ביותר בבאר שבע עד אז.
במקור, ביום זה תוכנן להתקיים מצעד הגאווה הראשון בבאר שבע. מפקד המחוז הדרומי במשטרה דאז, ניצב דוד ביטן, קבע שהמצעד לא יוכל לעבור בשדרות רגר – השדרה הראשית בעיר. במקום להיכנע ולהעביר את המצעד לרחובות צדדיים, האגודה לזכויות האזרח בישראל והבית גאה בבאר שבע ובדרום עתרו לבג"ץ בבקשה לאפשר את המצעד במתכונתו המקורית.
יום לפני האירוע פסק בג"ץ לטובת בקשת המשטרה, שלא לקיים את המצעד בשדרות רגר. בעקבות הפסיקה, החליט הבית הגאה לבטל את מצעד הגאווה, ולקיים במקומו עצרת מחאה מול עיריית באר שבע. הסיקור התקשורתי של פסיקת בג"ץ הגיע להמונים, ומעל 2,000 איש ואישה מכל רחבי הארץ הגיעו לאירוע הגאווה הגדול ביותר שהתקיים עד אז בפריפריה. שחר, אחת המשתתפות בהפגנה, אמרה לוואלה: "גאווה זה לא רק לתל אביב או לערים הגדולות. אני חלק מהקהילה. גדלתי פה, חייתי פה, לא מתכוונת ללכת. באר שבע זה אני".
שנה לאחר מכן, מצעד הגאווה הראשון בבאר שבע כבר צעד בכביש הראשי בעיר, בהשתתפות 5,000 איש ואישה ובנוכחות ראש העיר. הפעם לא המשטרה ולא בג"ץ מנעו זאת.
