ביום זה הוקרן לראשונה הסרט הישראלי-פלסטיני "לא פה, לא שם" ("بَر بَحَر") – סרט הביכורים הלהט"בי של מייסלון חמוד.
"לא פה, לא שם" הוא הסרט העלילתי הפלסטיני הראשון באורך מלא בו מככבת דמות להט"בית, והראשון להציב סוגיות להט"ביות במרכז הנרטיב הקולנועי. הוא מספר את סיפורן של שלוש נשים צעירות פלסטיניות-ישראליות, מרקעים משפחתיים ודתיים שונים, השוכרות יחד דירה בכרם התימנים בתל אביב. העלילה מתחלקת בין שלוש הצעירות: לָילַא, עורכת דין מוסלמית-חילונית ילידת נצרת; נוּר, מוסלמית דתייה מאורסת מאום אל פחם הלומדת מדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב; וסַלמַא, דיג'יי לסבית ממשפחה נוצרית בתרשיחא. הסרט עוסק בניכורן של נשים אלה הן מהחברה הפלסטינית השמרנית ומציפיותיהם הבלתי אפשרויות של קרוביהן ובני זוגן, והן מהחברה הישראלית ה"ליברלית", הרואה בהן מטרד במקרה הטוב, וחשודות במקרה הרע.
"לא פה, לא שם" פתח נושאים רבים הנחשבים כטאבו בחברה הפלסטינית. הצגתן של נשים מוסלמיות שותות, מעשנות ומקיימות מסיבות, והעיסוק המרכזי בסוגיות להט"ביות, הן בעלילתה של סלמא, והן בהכללתו בסרט של סאלח, דמות של הומו פלסטיני, העלו את חמתם של מנהיגים רבים בקהילה המוסלמית בארץ. הסרט הוכרז כאסור על ידי ראש העיר של אום אל פחם, ונגד הבמאית, מייסלון חמוד הוצאה פאתווה, פסק הלכה מוסלמי מחמיר.
למרות הביקורת החריפה נגד הסרט ונגד הבמאית, הסרט קיבל תשבוחות רבות ממבקרים, וזכה בפרסים בפסטיבלים בינלאומיים נחשבים, בהם פסטיבל טורונטו בו הוקרן לראשונה, פסטיבל סן סבסטיאן ופסטיבל חיפה. הסרט היה מועמד ל-12 פרסים בטקס אופיר ב-2017, וזיכה את שאדן קנבורה, שגילמה את נור, בפרס השחקנית הטובה ביותר, ואת מונא חוא, שגילמה את לילא, בפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר.
