ביום זה החרימו רשויות המכס האמריקאיות מאות עותקים של הפואמה "יללה" מאת המשורר אלן גינזברג, בשל תכניה ה"מגונים" – התייחסויות מפורשות ליחסים הומוסקסואלים.
הפואמה "יללה" עסקה בחלקה הראשון והעיקרי בשורת אנשים בהם נתקל גינזבורג בשנות ה-50 של המאה הקודמת: משוררים, אמנים, מכורים לסמים, פעילים פוליטיים רדיקליים, מוזיקאי ג'אז, מטופלים פסיכיאטרים, ולהט"בים. לאנשים הללו הוא קורא:"the best minds of my generation", ועוסק בדיכוי שהם סבלו ממנו בחברה קונפורמיסטית וחומרנית.
המשטרה אסרה על פרסום הפואמה בטענה כי מדובר בתועבה, לכן פרסומה לווה בקשיים רבים. ב-25 במרץ 1957 רשויות המכס החרימו עותקים של הפואמה שיובאו מאנגליה, אך זו הייתה רק ההתחלה. כמה חודשים לאחר מכן, מוכר הספרים היפני-אמריקאי שיגיושי מוראו נעצר ונכלא, לאחר שמכר לשוטר סמוי עותק של הפואמה בחנות ספרים בסן פרנסיסקו. המו"ל לורנס פרלינטי, בעליה של חנות הספרים, נעצר אף הוא בשל הדפסת הפואמה ומכירתה. לבסוף בית המשפט פסק לטובתם של מוראו ופרלינטי, כשהוא אף מציין את החשיבות החברתית של הפואמה.
בשנת 2010 יצא הסרט "יללה", בכיכובו של ג'יימס פרנקו כאלן גינסברג, שעסק בפרשה. כיום הפואמה נחשבת לאחת מפסגות היצירה של הספרות האמריקאית. היא השפיעה רבות על משוררים וסופרים מדור הביט אליו השתייך גינסברג, כגון וויליאם בורוז וג'ק קרואק, כמו גם על דורות של מוזיקאים, מבוב דילן ופטי סמית' ועד ניק קייב וקורטני לאב.
