ביום זה נולדה יונה וולך – משוררת ישראלית בולטת ופורצת גבולות.
וולך נולדה בקריית אונו, ובשנות העשרים והשלושים לחייה התגוררה בתל אביב. שיריה התפרסמו לראשונה בשנת 1964 בכתב העת 'עכשיו'. מאוחר יותר הייתה וולך ממייסדות כתב העת 'פשיטא', שביקש להכניס אל השירה את השפה היומיומית.
וולך מוכרת במידה רבה בשל שימושה הנועז בארוטיות בשירה שכתבה – שימוש שהביא לה תהילה, הכרה, וקהל קוראים רחב, אך גם ביקורת ציבורית חריפה. שיריה עסקו בגלוי במין, בחוויות שונות של מגדר ומשיכה, בדיכוי מגדרי ובחוויה הנשית. וולך עסקה בנושאים נוספים שלא היו מקובלים – הפחד מהמוות, העניין בשיגעון, והצורך בריבוי פנים וזהויות לשם הישרדות בחברה.
בשנת 1982 התפרסם שירה של וולך "תפילין" ועורר סערה ציבורית עזה, בעקבות השימוש באביזר קדושה בהקשר מיני. סגנית שר החינוך והתרבות אז, מרים גלזר-תעסה, כינתה את המשוררת "מופרעת" וכן "בהמה מיוחמת". המשוררת החרדית זלדה, שהייתה מיודדת עם וולך, ניתקה את הקשר עמה בעקבות פרסום השיר.
וולך סבלה לאורך חייה מדיכאון והפרעות נפשיות נוספות, ובגיל 21 התאשפזה לראשונה מרצון בבית חולים פסיכיאטרי בירושלים, שם זיהה בה מנהל המחלקה יצירתיות רבה, והחליט על טיפול ניסיוני בסמים פסיכדליים כמו LSD כחלופה לטיפול פסיכיאטרי סטנדרטי, בכדי לא לדכא את יצירתיותה. נראה שטיפול ניסיוני זה רק הרע את מצבה, והיא מתארת את החוויות שעברה בשיריה. בשנת 1972 חזרה לאשפוז הפסיכיאטרי לאחר ניסיון התאבדות, ולאחר שהתייצבה חיברה במהלך הישפוז צרור שירים נוסף.
בשנותיה האחרונות חזרה יונה להתגורר עם אמה אסתר בקריית אונו, אותה סעדה נפשית ופיזית כמעט עד יום מותה. וולך נפטרה ממחלת הסרטן כ-10 שבועות לאחר מות אמה, בהיותה בת 41 בלבד.
גם לאחר מותה נשארת וולך משוררת פורצת דרך מבחינות רבות, יחידה במינה ומוערכת. במהלך שנות התשעים העלה המוזיקאי ערן צור יחד עם רונה קינן, קורין אלאל, דנה אינטרנשיונל ואמנים נוספים מופע משיריה של וולך, שהפך לאלבום "אתה חברה שלי" הקרוי על שם אחד משיריה, שעוסק במובהק בנזילות מגדרית וכפייה חברתית. בשיר נכתב: "כִּי הַמַּהֻיּוֹת שֶׁלָּכֶם אֲחֵרוֹת וְהֵן שׁוֹתְקוֹת וּמֻשְׁתָּקוֹת וּמְצֻנְזָרוֹת הִיא אוּלַי לֹא יוֹדַעַת וְאוּלַי גַּם לֹא תֵּדַע שֶׁהִיא לֶסְבִּית שֶׁמַּעֲדִיפָה בַּחוּרִים וְאַתָּה הוֹמוֹ שֶׁמַּעֲדִיף בַּחוּרוֹת וְאַתָּה בַּחוּרָה הִיא בָּחוּר זֶה דֵּי מִסְתַּדֵּר בְּיַחַד הָרֵי הַמֹּחַ מַה שֶּׁמְּשַׁנֶּה וְלֹא הַצּוּרָה הַגּוּפָנִית".
