לזלי פיינברג – 01.09.1949

ביום זה נולדה לזלי פיינברג, בוץ' לסבית, אקטיביסטית טרנסית, סופרת ומרקסיסטית.

לשון הפנייה המועדפת על לזלי הייתה zie/hir או she/her באנגלית, בגלל הניטרליות המוחלטת שלה. אולם בשביל לזלי לשון הפנייה הייתה תלוית הקשר יותר מכל, ובקונטקסט טרנסי היא השתמשה גם בלשון פנייה גברית. על לשון פנייה אמר לזלי מעט לפני מותה: "אכפת לי באיזו לשון פונים אלי, אבל אנשים פנו אלי בכבוד בלשון הפנייה הלא נכונה, ובחוסר כבוד בלשון הפנייה הנכונה. משנה אם משתמשים בלשון הפנייה מתוך רוע או מתוך ניסיון לכבד". בשל הקושי לתרגם את לשון הפנייה zie/hir בעברית, נתייחס ללזלי בלשון מעורבת.

לזלי פיינברג נולדה בקנזס סיטי למשפחת פועלים יהודית, ובגיל 14 כבר החלה לעבוד כדי לפרנס את עצמו. בגיל ההתבגרות עזבה את בית משפחתה הביולוגית שלא תמכה במיניותו ובמגדר שלה, והתערתה בסצנת הברים הגאים של באפלו. כבר במהלך חייו המוקדמים עבד לזלי בעבודות שונות, ביניהן שטיפת כלים, תרגום משפת סימנים, כריכת ספרים וניקיון ספינות משא. את פעילותה הפוליטית החלה פיינברג בארגון Workers World Party. לאחר שעברה לעיר ניו יורק הצטרף לזלי להפגנות רבות של הארגון, ולבסוף הפכה לעורכת עיתון הארגון. אחת הפעולות המרכזיות שעזרה לבצע הייתה התאגדות של ארגון שהעביר שיעורי הגנה עצמית לקהילה הלהט"בית בבאפלו, כמו גם לצוות מרפאה שביצעה הפלות.

הספר המוכר ביותר של לזלי הוא "סטון בוץ' בלוז" – ספר המהווה אבן דרך בספרות הבוץ'-לסבית. למרות הדמיון בין הדמות הראשית ללזלי, הספר אינו אוטוביוגרפי. הוא מתאר את חייהן של לסביות בוצ'ות בשנות השבעים באמריקה, וזכה בפרס למבדה לספרות גאה. לזלי כתב ספרים נוספים משמעותיים בהיסטוריה של הקהילה, ביניהם 'Trans Liberation: Beyond Pink or Blue' ו-'Transgender Warriors: Making History from Joanof Arc to Dennis Rodman'.

עיסוקה של לזלי במגדר הינו מרקסיסטי ושובר גבולות, כאשר ההגדרה שלו לטרנסג'נדר רחבה יחסית וכוללת בתוכה את כל מי שחוצה את הגבולות התרבותיים של מגדר. לזלי חיה עד מותה בניו ג'רזי עם שותפתה לחיים מיני ברוס פראט, משוררת וסופרת. את פראט פגש לזלי כאשר העביר הרצאה על המחקר שלו בנוגע לזהות טרנסית בוושינגטון די.סי. היריעה קצרה מלהכיל את כל מה שעשה לזלי ואת כל מה שהייתה עבור הקהילה, ובעיקר עבור בוצ'ות. במהלך חייה היא סבלה ממחלות רבות שהיו קשורות למחלת ליים, עליה ידע מועט בשנות השבעים, ולכן קיבל טיפול מאוחר להן. בנוסף, האשימה לזלי את המוסדות הרפואיים והטיפוליים בפוליטיקה קפיטליסטית שמנעה ממנה טיפול הולם. לזלי מתה מסיבוכים הקשורים במחלת ליים בשנת 2014.

תוכן זה הוכן על ידי שיתוף פעולה ביום יום בהיסטוריה להט"בית
והמחלקה למעורבות חברתית ותיקון עולם בהסתדרות הציונית העולמית

ערכים נוספים בנושא