ביום זה נפטר ממחלת האיידס עמוס גוטמן – במאי קולנוע ישראלי מצליח, והומו מוצהר
גוטמן נולד ברומניה ועלה ארצה בגיל 7. הוא למד קולנוע בבית הספר בית צבי וכבר שנה לאחר סיום לימודיו הוציא את הסרט הראשון באורך מלא בבימויו – "נגוע". הסרט מתאר את רובי, צעיר הומו שחי עם סבתו, וחולם ליצור את הסרט הקווירי הראשון שיזכה באוסקר. "נגוע" היה הסרט הראשון שעסק בחוויית הזהות של גברים הומוסקסואלים בישראל.
לאורך הקריירה שלו ביים גוטמן 4 סרטים באורך מלא ו-3 סרטים קצרים. סרטיו נחשבו לפורצי דרך בישראל בזכות התעסקותם בחוויה הקווירית, ובמידה רבה כללו פרטים אוטוביוגרפים מחייו האישיים של גוטמן.
למרות הצלחתו היחסית בקופות ואהדת המבקרים, הקהילה הגאה התייחסה לגוטמן באמביוולנטיות רבה, בעיקר בגלל ייצוגים שנויים במחלוקת של הדמויות הגאות שהציג בסרטיו. גוטמן טען מנגד כי מעולם לא ראה את עצמו כנציג הקהילה הגאה, והפיק את סרטיו מתוך הכאב האישי שחש כהומו שחי בישראל בשנות השמונים.
סרטו האחרון של גוטמן, "חסד מופלא", עסק בהתמודדות עם איידס, מחלה ממנה גוטמן סבל בעצמו. הסרט היה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר בטקס פרסי אופיר של שנת 1992, אך הפסיד לסרטו של אסי דיין, "החיים על פי אגפא". זמן לא רב לאחר הטקס, נפטר גוטמן בשל סיבוכים של מחלת האיידס, כשהוא בן 38 בלבד. היום סרטיו של גוטמן זוכים להערכה רבה, ומיוחסות להם תובנות פוליטיות חתרניות, שהיו בולטות במיוחד לאור הנוף של החברה הישראלית בשנים בהן גוטמן פעל.
