הלך לעולמו אליעזר לוי – 22.12.1994

ביום זה נמצא בביתו ללא רוח חיים אליעזר לוי, פסיכולוג והומו חיפאי.
אליעזר (לייזר) לוי היה פסיכולוג בן 52, שהקים מכון להתפתחות אישית בו טופלו מאות מתושבי חיפה והצפון, ביחידים ובקבוצות. הוא נחשב לפסיכולוג מצליח, ונהנה מקהל לקוחות רחב. בדצמבר 1994 נמצא מת בביתו בחיפה, כשעל גופו סימני דקירה. לוי היה הומוסקסואל, עובדה שתוך זמן קצר עלתה בחקירת מותו.
מותו של לוי נחקר מיד על ידי המשטרה כרצח, כאשר כבר בתחילת החקירה צוין כי נבדק קשר בין רציחתו ובין היותו הומו. הרצח התבצע רק חודשיים לאחר רצח יהושע דמנר, מהנדס ומרצה בטכניון והומו גם הוא.
המשטרה טענה כי אין קשר בין הרציחות, ועצרה תוך זמן קצר שני חשודים נפרדים: חשוד בן 33 שהודה ברצח דמנר, ולאחר מספר ימים – חשוד נוסף ברצח לוי. החשוד ברצח לוי היה קטין בן 17 שעל פי החשד קיים קשר מיני עם לוי. כעבור כשנה הואשם הקטין ברצח ונשלח לעשרים שנות מאסר. השופטים ציינו בהכרעת הדין ש"בין המנוח לנאשם נרקמו קשרים הומוסקסואליים, אבל המניע לרצח לא הוכח".
מקרה הרצח של לוי לא היה היחיד מסוג זה שהתרחש בישראל בשנות התשעים. בשנת 1997, כשנתיים לאחר שנרצחו דמנר ולוי, נמצאה גופתו של יגאל אלמגור, תושב חיפה בן 42. עוד באותו היום נעצר כחשוד ברצח צעיר בן 22, גם הוא על רקע קשר מיני שקיים עם הנרצח. מקרי הרצח האלה ואחרים מתועדים בסרט 'סיבת המוות: הומופוביה', סרט תיעודי ישראלי משנת 2003.
היחס הציבורי והתקשורתי לרציחות היה במידה רבה מאשים כלפי הנרצחים, וקשר בין עובדת היותם הומואים לבין היותם בסכנה. זאת גם על רקע מגפת האיידס, שסימנה אף היא את הקהילה הגאה בישראל כמסוכנת לעצמה ולציבור. גם כלפי אופן הטיפול המשטרתי בתיקי רצח אלה הופנו חצי ביקורת רבים, בין היתר בטענה כי המשטרה חקרה הומואים חיפאים רבים באופן שעלול היה להוציא אותם מהארון, ותוך פגיעה בפרטיותם.